רטלין ושינה

רבות דובר על תופעות הלוואי של רטלין , כאשר זו בעלת ההשפעה הישירה ביותר הינה עירנות יתר. ובכן , בשורות הבאות ננסה למצוא נוסחר מדויקת שתנוע בין ניסיון לעבודות מדעיות ושתנסה להציע רעיונות שנמצאים מעל רמת התיאור העיקרי .

"רטלין" או בשמה מלפני הנישואין : אמפיתאמין , מעכבת את שיחורור הניורוטרנסמיטורים "דופאמין" מהאיזור הסינפס שבו הם משמשות כמתווך לתנועת הזרמים השונים , דופאמין  נמצא בחלקים רבים בcentral nervous system   , עם זאת החלק שמעניין אותנו כרגע , הוא האיזור הפירמידיאלי , האיזור שמאוקטב מאוד במהלך שינת ה REM או השינה הפרדוקסלית ( נקראת כך משום שגלי המוח במהלכה דומים לאלה בעירנות) , עובדה בסיסית שמהר מדי נעלמת מעיני המקטרגים היא שרטלין אינו מגביר את רמת הדופאמין במוח הוא פשוט משאיר אותו יותר בנקודה בה הוא כבר נמצא  , לצורך העיניין , מדובר בבית עם שומר שלא מכניס בכוח אנשים לבית אבל דואג שימתינו שם . 

זהו גם ההסבר לכך , שרטלין היא רק חצי תרופת קסם , היות והיא לא תתן את הסטימולציה לשבת ולקרוא או לקבל מידע בצורה אקטיבית (בעזרת החלק בהיפותאלאמוס עליו פועל בין השאר דופאמין) עם זאת היא כן תשאיר את סטימולציית הדופאמין אצל מי שרמת הדופאמין שלו גבוהה ( במהלך למידה ) המשמעות המיידית היא שאינציאציית הלמידה היא פעולה שעדיין נמצאת בשליטתנו.

 

 

הדופאמין פועל בשתי דרכים בפרמידיאלי , מונוסינפטית (דרך נוירון), דיסינפטית (דרך שני נוירונים ) במהלך סטימולצייה גבוהה יותר ישנם פחות action potentials  בדיסינפטי (the inhibitory path) , בנוסף לסטימולצייה בנוירון הישיר יש העצמה של הפעילות במוח.

אצל אלו שהתרופה נמצאת עדיין בדם, דופאמין ימשיך לעבוד וימנע בכך היכנסות לרגיעה מוחית שלפני השינה , בגלל שבפעילות מוחית רבה (סטימולציה בעלת תדירות גבוהה)יש פעילות יתר של הנורונים בפירמידאלי.

עם זאת , אם הרטלין מגיע לדם בשלב ההיכנסות לשינה כאשר , זמן פירוק התרופה בגוף ורמת הדופאמין במוח עדיין איננה גבוהה , הרטלין לא ישפיע על ההיכנסות למצב השינה ויתרה מכך , בפעילות מוחית לא גבוהה (לפני הירדמות ) הדופאמין מאט את הסטימולצייה הפירמידיאלי .

הקשר שבין היכנסות למצב הREM ועוצמתו לבין איכות השינה נבדק רבות , וכאן נכנס תפקידו החשוב ביותר של הדופאמין בקביעת איכות השינה , היות ואנו נמצאים בתוך שינה , הרמות הגבוהות של הסטימולצייה שמגיעות ביחד עם יתר ההעוצמה של הפעילות המוחית בזמן הREM לא יעוררו אותנו (לדופאמין אין תפקיד מוכח בפעולת ההתעוררות שלא כמו פעילות הורמונים , למשל , גליקוקורטיקוידס) ויתרה מזאת הוא יגביר את עוצמת הסטימולציה ואת רמת הפעילות בזמן הREM וכך יביא אותנו לשינה יעילה יותר בפחות מעגלי שינה או באותן מעגלי שינה עם יותר יעילות .